בן חנה ויואל. נולד בשנת 1900 בעיר ורשה, בירת פולין ועלה לארץ-ישראל עם אשתו ובנו בשנת 1927. כיוון שעוד בהיותו בפולניה עבד כמסיק וכנהג קטר-רכבת, לא התקשה למצוא לו עבודה במקצועו ברכבת ארץ-ישראל. המשפחה קבעה את מקום מגוריה בחליסה שליד חיפה. בארץ נולדו להם שתי בנות והמשפחה חיה מעמל כפיו של מאיר שדאג לה ככל יכולתו. מאיר הצטרף לארגון ה"הגנה" והיה חבר פעיל וממושמע.

למרות ההתנכלויות הערביות במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט לרכבות המשיך מאיר בתפקידו ללא כל חשש. ביום ח' בתשרי תרצ"ט (3.10.1938), טיפל מאיר בקטר שעליו היה ממונה. ערבי שעבר במקום ביקש ממנו מים לשתיה. כאשר הסתובב כדי למלא כוס מדלי המים שהיה בקטר, היכה הערבי בראשו במוט ברזל, מאיר נפל ארצה ואז שלף הערבי את אקדחו של מאיר ירה בראשו ובחזהו והרגו. מאיר הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחיפה. הניח אשה, בן ושתי בנות, שתי אחיות וארבעה אחים. אחד מהם הצליח לעלות ארצה והשאר נספו בשואה.